על הסוס

  1. וולאסקז ספרד מאה 17
  2. אלכסנדר מוקדון פסיפס – 200 לפנה"ס
  3. ג'ריקו – קצין בחיל הפרשים, מאה 17
  4. ז'אק לואי דוד – נפוליאון חוצה את האלפים מאה 18                                                                           

ציורי סוסים, מופיעים כבר לפני 30.000 שנים על קירות המערה הפרה היסטורית בלסקו שבצרפת ובתקופות היסטוריות מאוחרות יותר. בדרך כלל מופיעים סוסים באמנות כשהם מזוהים עם גברים, לוחמים ובני אצולה וכמובן עם מנהיגים במיוחד בהקשר הנצחה.

וולאסקז, צייר בית המלך הספרדי פילפה במאה ה17 מצייר את מלך ספרד כשהוא רכוב על סוס העומד על רגליו האחוריות ומשקיף אל נוף כאומר – כל זה שלי הוא!  הסוס באמנות נחשב לסמל של שליטה וכריזמה של מנהיג, ורומז לכך שכפי שהוא מסוגל לשלוט בבהמה הפראית הזו – כך הוא גם בעל כישורים לשליטה וריסון של עמו ויכול ולהוביל אותו למדרגה גבוהה יותר. הנוף הבהיר משדר אופטימיות ומוסיף רמז דתי (השמיים תופסים חלק נכבד משטח התמונה ומסמלים את האלוקות) בדרך זו, אומר ולאסקז שהמלך נתמך גם ע'י כוחות עליונים.

פסיפס – אלכסנדר הגדול – נחשב לאחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה כבש את רובו של העולם העתיק, בנו של מלך מקדוניה, ממלכה יוונית קטנה,  שהפך למלך שלה והוא בן 20 בלבד.

שאפתן ומצביא צבאי מבריק שהעז לפלוש לאימפריה הפרסית וכבש את המזרח התיכון ממצרים עד הודו כשהוא מפיץ את תרבות יוון ברחבי העולם. סוסו של אלכסנדר בוקפאלוס היה סוס גדול ופראי וקשה לאילוף והאגדה מספרת שאלכסנדר הצליח לאלפו עוד לפני שהיה למלך, בכך ראו ההמונים את עתידו כראוי למלוכה.

קצין בחיל הקלעים – תיאודור ג'ריקו – צייר צרפתי המשתייך לזרם הרומנטי סוף מאה 18, קומפוזיציה של אלכסונים המעבירה לצופה תחושת מתח קיצונית כמו למשל פני הרוכב בכיוון אחד ופני הסוס בכיוון הפוך, מעביר תחושה של סתירה וחוסר הרמוניה בין הסוס לרוכבו. ג'ריקו הרבה לעסוק בנושאים שיש בהם ניגודים המראים את המציאות האמיתית ומבליטים אתהחלק הרע בטבעו של האדם.

ז'אק לואי דוד – נפוליאון חוצה את האלפים – הצייר הצרפתי הנודע ממובילי הסגנון הניאו קלאסי, פגש את נפוליאון בונפרטה והפך לצייר האישי שלו תיעד את הכתרתו ועסק בציוריו בנושאים פוליטיים כמו "מות מארה". הקומפוזיציה האלכסונית מבטאת את נחישותו של נפוליאון בזכותה הוא מצליח כמצביא צבאי.