תרנגול ועטלף

משל לתרנגול ועטלף, שהיו מצפים לאור. אמר לו התרנגול לעטלף, אני מצפה לאורה, שאורה שלי היא. ואתה, למה לך אורה? עד כאן לשונו. שהפירוש הוא, היות שאין לעטלף עינים לראות, אם כן מה הוא מרויח מאור השמש? אלא להיפך, מי שאין לו עינים, אור השמש מחשיך לו יותר,,.

"כשהשמש זורחת על הארץ, אנו קוראים אותה יום. ובזמן שהשמש אינה זורחת, נקרא חושך.    כמו כן אצל הקב"ה יום – נקרא גילוי, (של ה' יתברך). וחושך – נקרא הסתרת פנים. (של ה' יתברך)"

מקורה של המילה תרנגול  הוא בתרבות בבל העתיקה (ערש הולדתו של העם היהודי)                    

ופירושה  "עוף המלך". עוף מיוחד המסמל התגברות וגבריות (גם בתרבויות אחרות) ותפקידו לגרש את החושך ולדאוג להופעת האור.

אנחנו רגילים לקרוא על פיקאסו ויצירותיו המפורסמות דברי הערכה ואף הערצה, אלא שבחרתי הפעם גישה אחרת ולשם כך אני מביאה את "התרנגול" שלו. בציור זה, מבטא פיקאסו את מאפייניו ומהותו של גבר לפי תחושתו האישית…  (תרנגול בעברית קרוי גם גבר.(  פיקאסו, כאדם המגיע מתרבות "מצ'ואיסטית" טיפוסית, מודע היטב לאופיו האגואיסטי נהנתני ואף אכזר. והוא מתאר את התרנגול כסוג של דיוקן עצמי: גבר תוקפן )ציפורניים חדות( גאוותן, המעביר לצופה הרגשה ש "הכל מגיע לי"! המקור פתוח והוא מכריז על עצמו  )כפי שאכן נהג פיקאסו לומר): אני האלוהים של המאה העשרים!   

סוד קיסמו: יחד עם הצד  המכוער, הקשה, הדוחה שבאישיותו, בולט צד אחר שהוא  ממש היפוכו המוחלט: יכולתו המדהימה, הרגישה, המעוררת התפעלות, לצייר יופי עדין רך ומושלם, המתבטא בדקויות של תיאורי דמויות נשים וילדים או בתיאורי מציאות אחרת, שונה, מאוזנת, הרמונית ויפה להפליא! ניתן לומר שלא נראתה יצירה איכותית כמו שלו, מאז ימי הרנסנס האיטלקי.  ודוקא פיקאסו המחוספס והגאותן מצליח במשימה והוא מרגש ומאתגר את כולנו גם היום.  אולי זה מפני שהוא מחובר בכל נימי נפשו לדורו ולמאפיינים הייחודיים של התקופה? אולי זו מתת אל שבאמצעותה כולנו מגלים ש יופי אינו יכול להיות מושלם ללא היפוכו – כיעור

בדרך כלל, כשרונות גדולים, הם "תלויי גנים" אך גנים אינם מספיקים כדי לגדל אמן גאון ברמתו של פיקאסו. נחוצה גם סביבה תומכת ומבינה. פיקאסו, שהיה בן לאומן ומורה לאמנות – זכה בכל אלה. ואנחנו זכינו ביצירתו המגוונת המכילה כמו המציאות עצמה – טוב ורע,  יפה ומכוער יחדיו…